מטיפים נערים כבולים ומוצגים בחוץ, כפופים ל-BDSM על ידי קבוצת אקסהיביציוניסטים. הציבור צופה בה מושפלת, נדפקת ונשארת כבולה בשטח הפתוח.
בת האדון נכנעת לממלכת הקינק, מוותרת ברצון על צורתה החושנית לתערוכה בחוץ. הקימורים שלה הם מראה לעין, גופה קנבס למחזה הסוטה. כבולה וחסרת גבולות, היא שבויה שובת לב הצופים בגילויה המקורזל. החבורה, שילוב של מציצנים, מתענגת על כניעתה. הם מדריכים אותה במבוך של שעבוד ביזארי, מחול של שליטה והשפלה. בגדיה, זיכרון רחוק, מוחלפים בשלשלאות ואזיקים. אוויר הלילה מלטף את עורה החשוף כשהיא משתמשת ומתעללת, כלי משחק במשחקם המעוות. הגבול בין הנאה לכאב מטשטש, גניחותיה מהדהדות אל תוך החשכה. זהו עולם שבו עכבות נשארות בדלת, בו ההארדקור מקבל משמעות חדשה לגמרי. זה עולם שבו הפֶטיש הופך למציאות, שבו הביזארי הוא הנורמה. זהו מסע אל מעמקי התשוקה, צלילה אל תהום תאוות התאווה.
Русский | Italiano | Română | Türkçe | Bahasa Indonesia | Nederlands | English | Slovenčina | Српски | Norsk | ภาษาไทย | 한국어 | 日本語 | Suomi | Dansk | Ελληνικά | Čeština | Magyar | Български | الع َر َب ِية. | Bahasa Melayu | Português | עברית | Polski | ह िन ्द ी | Svenska | 汉语 | Français | Deutsch | Español | Slovenščina